בתחילת שנת 2011 החלטתי לעשות ניסוי: לקחתי סקצ'בוקים קטנים (בגודל של דרכון בערך) שקניתי בלונדון כמה חודשים מוקדם יותר, והחלטתי לנסות לעשות רישום אחד מהתבוננות כל יום, עד עשר דקות בכל פעם. בפועל לא באמת הצלחתי כל יום לעשות רישום (ולפעמים עשיתי כמה ביום אחד), אבל הצלחתי לעשות קרוב ל-300 רישומים במהלך השנה.

ערב אחד ישבתי בבלום בר בת"א, וניסיתי לרשום בחושך כמעט מוחלט את ליבי, בחורה חמודה שהכרתי דרך כמה חברים משותפים ואף פעם לא ממש דיברנו כמו שצריך. חשבתי שאולי זאת תהיה דרך טובה לשבור את הקרח ולהכיר, אבל לא יצא מזה יותר מדי (וגם היה לה חבר טרי).

* * *

עברו כמה שנים, אנחנו בתחילת 2015. בזמן שחלף ליבי נפרדה מהחבר, התחילה איתי, יאדה יאדה יאדה עכשיו אנחנו גרים ביחד. השבוע חגגנו שנתיים של זוגיות, ולכבוד המאורע והשנה החדשה החלטתי להתחיל סבב חדש של רישומים יומיים מאיפה שהפסקתי (נשארו לי עוד די הרבה מחברות כאלה). וכך ליבי זכתה לרישום נוסף:

מוסר השכל: לפעמים יש סוף טוב בחיים  ♥