דוגי ליברצם: רטרוספקטיבה

היום לפני עשר שנים בדיוק פרסמתי בישראבלוג את הסטריפ הראשון של "עלילותיו המופלאות של דוגי ליברצם", הקומיקס שהפך להיות היצירה העיקרית שלי בשמונה השנים הבאות. (אם לא יצא לכם לקרוא את הקומיקס עד היום, אפשר לקרוא אותו בצורה מסודרת יותר פה.) לכבוד המאורע החלטתי לנבור בארכיון ולתעד כמה שיותר מהתקופה בצורה כרונולוגית. מצאתי בדרך כמה דברים ששכחתי מהם לגמרי וסרקתי כמה דברים שלא היה להם תיעוד דיגיטלי עד היום.

טרום-ישראבלוג

אפריל 2006

את הסיפור הזה סיפרתי כבר אלף פעם בערך אבל אי אפשר להתחיל בלעדיו: התקופה הייתה מעט אחרי הבחירות לכנסת ה-17, שבהן אולמרט נבחר כראש הממשלה ומפלגת ישראל ביתנו בראשות ליברמן קיבלה 11 מנדטים. דיברתי עם חבר במסנג'ר על ליברמן, ובטעות כתבתי "ליברצם" במקום "ליברמן". זה הצחיק אותנו מאוד משום מה. בהמשך השיחה הוא כתב לי "דוגרי", רק שהוא טעה בעצמו וכתב "דוגי". המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה "דוגי ליברצם! הוא כמו ליברמן אבל מעוות!"

מיד רצתי אל הפוטושופים:

ליברצם - ציור ראשון

מאי 2006

הדמות של ליברצם המשיכה להתרוצץ לי בראש אחרי השיחה. הייתי אז בסוף שנה א' בבצלאל, ובהפסקת הצהריים הייתי נוהג לשבת לאכול בגן הבוטני של האוניברסיטה. יום אחד קניתי סקצ'בוק חדש, והתחלתי לאלתר סטריפ קומיקס בכיכובו של דוגי ליברצם. כבסיס השתמשתי בדף הויקיפדיה שלו והפכתי את הביוגרפיה שלו: בעוד שליברמן נולד במולדובה, עלה לארץ ונהיה פוליטיקאי מצליח, דוגי ליברצם נולד כילד פלא שהפך להיות חבר כנסת בגיל שלוש, עזב את הארץ בגלל תסכול מהפוליטיקה ועבר למולדובה. העלילה של הסיפור התחילה כשדוגי חוזר לארץ אחרי עשרות שנים ומגלה שאף אחד לא חיכה לו.

סקיצות לסטריפ דוגי, מאי 2006

(הבדיחה על האתיופים הייתה ראנינג-גאג חסר פואנטה עד שבסוף התגלה שהוא בכלל לא שונא אתיופים – הוא פשוט היה צריך לשנוא מישהו כדי להיות פוליטיקאי מצליח, ובחר באתיופים באופן שרירותי כי הם לא עלו עדיין לארץ באותו הזמן)

אתגרתי את עצמי להמשיך את העלילה כל יום בהפסקה בלימודים בלי לתכנן אותה מראש. לא ידעתי לאן זה הולך, אבל בגלל שאף אחד לא ראה את הקומיקס חוץ ממני לא היה לי כל כך אכפת.

DIGITAL CAMERA

יוני 2006

אריאל ויסמן, שיצר באותה תקופה את הקומיקס "אודי", הציע לי להשתתף באנתולוגיית קומיקס שהוא הוציא לאור בשם "החוברת המסריחה הזאת". רציתי לנצל את ההזדמנות ולהכין סיפור קצר על דוגי ליברצם עבור החוברת. יצרתי סקיצה לסיפור של שני עמודים בשם "חייו השניים של דוגי ליברצם", שבו דוגי עובר את משבר גיל 40, ומחליט לפנות לחיי פשע. לא הייתי מרוצה כל כך מהתוצאה, ובסוף יצרתי סיפור אחר עבור החוברת, אבל הנה הסקיצות בשביל הפרוטוקול:

Scan0011 Scan0012

בסוף הכנתי במקום את הסיפור "חרם צרכנים", שאותו ניתן לקרוא פה.

stinking_comics

דוגי ליברצם: הוובקומיק

יולי 2006

הייתי תקוע בבית של ההורים – מצד אחד בחופש לפני תחילת שנה ב' בבצלאל, מצד שני באמצע מלחמת לבנון השנייה שקצת הוציאה את החשק לצאת מהבית. החלטתי לקחת את הסקיצות שהצטברו לי ולצייר אותן מחדש כקומיקס יומי בישראבלוג. הסיפור הראשון היה מאולתר כמעט לחלוטין – הוא כלל רפרנסים לאיש השסק, דמות הקומיקס הראשונה שלי, ול"ישראל בשנת 2000", סיפור מד"ב ישראלי משנות החמישים על פרות קטלניות שתוקפות את ת"א, שאני ככל הנראה אחד משלושת האנשים היחידים שקראו אותו אי פעם. בנוסף גם יכולת הציור שלי הייתה די מוגבלת באותה תקופה, במיוחד יחסית לסטודנט בבצלאל. מישהו שהכרתי בבצלאל אמר לי פעם "אתה מצייר חרא אבל לפחות אתה ממש מצחיק". למרות הכל נראה שאנשים אהבו את מה שעשיתי, ועם הזמן נוצרה סביב הקומיקס קהילה קטנה (כמה עשרות אנשים) של מגיבים קבועים שנתנו לי מוטיבציה להמשיך עם הסיפור.

אוגוסט 2006

השתתפתי בפעם השנייה שלי בפסטיבל הקומיקס בסינמטק ת"א. בפעם הראשונה מכרתי עמודי קומיקס בשקל, רעיון שנגנב מחבורת A4 של דודו גבע (שעושה בימים אלה תוכניות לקאמבק והפעם בהשתתפותי). הפעם הצטרפתי כדי לסייע במכירות של "החוברת המסריחה הזאת". בעיקר למדתי שאם אתה עושה חוברת בשם "החוברת המסריחה הזאת" אתה צריך להתכונן לזה ש-95% מהקהל ירים את החוברת, יריח אותה ויגיד "החוברת הזאת באמת מסריחה???"

3215214049_7cfa037f80_b

דוגמנית העל עדי נוימן קנתה חוברת. כמו כן התמונה הזאת הפכה להיות התמונה הרשמית שלה בויקיפדיה

בינתיים ניצלתי את ההזדמנות כדי לבקש מהאמנים האחרים בפסטיבל שיציירו גרסה משלהם לדוגי ליברצם.

7296025

עדי סנד

7296089

אורי פינק

7296141

אריאל ויסמן

7296193

דדידובי

7296208

אנגלמאיר

אוקטובר 2006

ניסיתי לעשות פסל של דוגי. זה לא הלך כל כך

icon doogie 006

 

7707006

פברואר 2007 (?)

שנה ב' בבצלאל כללה קורס חובה בפרסום. המרצה היה אייל לינור, לשעבר הבאסיסט בלהקת האייטיז "פופלקס" וכיום יועץ אסטרטגי לענייני שיווק או יועץ שיווק לענייני אסטרטגיה או וואטאבר. בכל מקרה, איכשהו יצא ששוחחנו על דפי הקומיקס שהייתי מוכר בפסטיבל הקומיקס בשקל. "מה אם הייתי אומר לך שאתה יכול למכור אותם ב-20 שקל?" הוא אמר. "זה נשמע לי מופרך," אני מדמיין שאמרתי כי אני לא באמת זוכר.

הוא החליט לעשות פרויקט כיתתי שיהיה מבוסס סביב הקומיקס שלי: הכיתה חולקה לקבוצות, וכל קבוצה בחרה סכום שבו היא הייתה צריכה לנסות למכור דף קומיקס שלי שנוצר במיוחד עבור הפרויקט. אני הייתי צריך ליצור את הקומיקס ובנוסף לעשות מו"מ עם כל קבוצה שבו אני נותן להם זכויות אקסקלוסיביות לשימוש ספציפי בדף: קבוצה אחת יצרה מהדורה מוגבלת של הקומיקס, ממוסגר וצבוע ידנית; קבוצה אחרת עשתה חולצות עם הקומיקס ועם איורים אחרים שלי, וכו'.

(כל כך מביך)

אסנת, חברה לכיתה שקראה את הוובקומיק של דוגי באופן קבוע, שאלה אם היא יכולה לארגן מרצ'נדייז שמבוסס על דוגי. כמובן שהסכמתי. מפה לשם, זה קרה:

IMG_0139

תמונות הרקע בחוות המחשבים הוחלפו בפרסומת ל"שבוע דוגי בבצלאל"

IMG_0149  נראה כמו הדפס לחולצה, למרות שאני לא זוכר שזה קרה בסוף.

IMG_0158

מדבקות וסטריפים חדשים של דוגי שהוכנו במיוחד עבור הפרויקט.

IMG_0161יום המכירות הגדול. (הקבוצה שעשתה חולצות ניצחה)

מרץ 2007

יסמין, אחת המגיבות הקבועות בישראבלוג, שאלה אותי אם נשארו מדבקות למכירה מהפרויקט. אמרתי לה שכן וקבענו פגישה בפיצריה לא רחוק מהדירה שלי בירושלים. דיברנו על הקומיקס, ושאלתי אותה אם בא לה לבוא אלי לראות איך אני מצייר את הקומיקס. מהר מאוד הפכנו לזוג, קשר שהחזיק שנתיים וחצי. היא גם סייעה לי בכתיבה של הקומיקס (שהעלילה שלו נהייתה כבר די מורכבת בנקודה הזאת, אחרי למעלה ממאתיים פרקים יומיים), והלחינה (יחד עם אמנון זליג) שירים שכתבתי שהתחברו לעלילה של הקומיקס.

אפריל 2007

דוגי מוזכר ב"מעריב". החשיפה המדהימה משנה את חיי מקצה לקצה. אני קונה אחוזה עם בריכה וממלא אותה בשטרות של 200 ש"ח.

doogie-onilne01

מאי 2007 (?)

9750109

שלט של דוגי בהפגנת סטודנטים.

יולי 2007

לכבוד פסטיבל הקומיקס החלטתי ליצור חוברת עם חומרים מקוריים של דוגי. בנקודה הזאת הייתי חסר נסיון לחלוטין לגבי בתי דפוס וכתוצאה מכך המהדורה הראשונה של החוברת הודפסה בגודל כפול (לפחות לא חייבו אותי על הטעות). מאוחר יותר הוצאתי מהדורה שנייה בגודל הנכון, אז אם יש לכם עותק של החוברת בגודל A4, ברכותיי, זה יהיה שווה קצת יותר אחרי שאני אמות.

cover

 

 אוגוסט 2007

החוברת נמכרת בפסטיבל הקומיקס. בנוסף נמכר בפסטיבל גם גליון שני של "החוברת המסריחה הזאת", שכולל סיפור נוסף של דוגי בשם "משבר בחינוך".

1114275790_98048838b8

בערך באותו זמן הוזמנתי ע"י איל שינדלר מ'היפופוטם' להקליט מחדש באולפן שלו את השירים שכתבתי עבור הקומיקס יחד עם אמנון ויסמין. (הגרסאות המקוריות הוקלטו בבית וגם נשמעו ככה)

עשינו מרתון של כמה שעות שבמהלכו הקלטנו את כל השירים יחד עם אחד חדש (הישג די מרשים, במיוחד בגלל שאמנון גר בגרמניה, והביקור שלו בארץ הסתיים באותו ערב.) אפשר להקשיב להם פה.

11327139 11327140 1132714111327142

מי שקנה את החוברת בפסטיבל ואמר שהוא מכיר את הקומיקס קיבל במתנה עם החוברת דיסק של כל השירים שכלל גם עטיפה ייחודית:

HPIM2013

 אוקטובר 2007

דוגי ליברצם רץ לראשות הממשלה – וזה היה הזמן לחשוף את השיר החדש שהקלטנו, תשדיר בחירות שמבוסס על להיט הקאלט היפני "Yatta". אפילו עשיתי לזה קליפ מאולתר ב-Movie maker:

ינואר 2008

ירד הרבה שלג בירושלים.

13743691 13743692

מרץ 2008

נסיון גנוז לעשות סיפור קרוסאובר בין איש השסק לדוגי ליברצם לכבוד חגיגות השישים למדינה, שבו דוגי נחטף ע"י חייזרים ביום העצמאות ואיש השסק צריך לחלץ אותו. הכנתי ארבעה עמודים לפני שהבנתי שזה רעיון גרוע.

page01

 אפריל 2008

אחרי כמעט שנתיים ו-640 סטריפים הקומיקס היומי של דוגי הגיע לסיומו, גם כי הרגשתי שמיציתי וגם בגלל שהלימודים בבצלאל התחילו להיות יותר מדי הארדקור ולא יכולתי להתחייב לסטריפ יומי או בכלל.

באותו זמן עבדתי במשרת סטודנט במוזיאון הקומיקס בחולון שרק נפתח כמה חודשים לפני כן, והצלחתי לשכנע אותם לתת לי לארגן אירוע לכבוד סוף הקומיקס במוזיאון.

2443626241_11d32924bd_o

הקהל באירוע, בעיקר אנשים שהכרתי כמגיבים מישראבלוג, כמה חברים וההורים שלי.

2443825049_e7087a819e_o

עץ המשפחה של רב גיבור, מתוך הרצאה על הקומיקס שלי.

2443862447_4f26c86686_oפוסטר מיוחד שהכנתי עבור האירוע.

אחרי ההרצאה שלי ביצעתי יחד עם יסמין וחברות שלה מהאקדמיה למוזיקה את השירים של דוגי בהופעה חיה.

אחרי הוובקומיק

אוגוסט 2008

אחרי סוף הקומיקס היומי (שנגמר בבחירתו של דוגי לראשות הממשלה) החלטתי להמשיך את העלילה בחוברת נוספת, שבה דוגי עובר הרפתקאות נוספות בתפקידו החדש.

front-cover

נסיון ראשון ואחרון שלי לצייר סוסים.

"העיר" הזכירו את החוברת בכתבה על הפסטיבל:

עכבר העיר

אוגוסט 2009

שנה חלפה והוצאתי חוברת שלישית. הפעם השתעשעתי קצת בקונספט של ציור ידני – הכריכה נעשתה בצבעי מים, וניסיתי לצייר חלק מהקומיקס בציפורן ודיו, אבל ירדתי מהרעיון די מהר.

doogie3-cover

הציור המקורי של הכריכה, שלאחר מכן עבר תיקוני צבע בפוטושופ. Fun fact: בפסטיבל הקומיקס ניגש אלי עו"ד שהמשרד שלו נמצא ליד הסינמטק וקנה ממני את הציור. מדי פעם הוא מבקר בפסטיבל ומזכיר לי שהציור תלוי אצלו במשרד.

doogie3-page17

 

דף מהחוברת שצויר במקור בדיו. העמוד הוצג אח"כ בתערוכת קומיקס ישראלי במוזיאון הקומיקס ומעולם לא חזר אלי, אז אני מניח שהוא קבור בארכיון שלהם.

ינואר 2010

דוגי מוזכר במאמר של אמיתי סנדי במגזין של המחלקה להיסטוריה ותאוריה בבצלאל.

אוגוסט 2010

חוברת רביעית של דוגי ליברצם, והראשונה שלי אחרי סיום הלימודים בבצלאל. בתור אתגר ציירתי את החוברת כולה באופן ידני (רק הוספתי טקסטים במחשב וסידרתי את המשבצות.)

1369669843z7135

 

 

24

 

באותה שנה התחלתי לעבוד על תסריט לספר של דוגי באורך מלא בשם "דוגיסטאן", שממשיך את העלילה של אחד הפרקים בוובקומיק שבו דוגי מנסה להקים מדינה חדשה בנגב.

יולי-אוגוסט 2011

כמה אנשים משוגעים החליטו לעשות קמפינג באוהלים ברוטשילד, אז החלטתי לשבת שם ולעבוד על חוברת חמישית של דוגי ליברצם. לא היה לי זמן לכתוב משהו שרלוונטי למחאה החברתית, אז במקום החלפתי את הכריכה המקורית:

doogie5-cover-small

לכריכה חדשה:

1369672338z0369

 

בפעם השנייה והאחרונה ציירתי את החוברת כולה ידנית:

page10

 

בינתיים חשבתי על עלילה לסיפור חדש על דוגי והמחאה החברתית, והתחלתי לפרסם אותו בבלוג שלי במה שהיה אמור להיות קאמבק לסטריפ היומי. הייתי די מרוצה מהסיפור, אבל לא היה לזה המשך, בעיקר מסיבות של זמן פנוי. ניתן לקרוא את הסיפור פה.

ספטמבר 2011

בפסטיבל הקומיקס של אותה שנה המאיירת טלי רזניק רואה את הפסל המכוער שעשיתי כמה שנים לפני ואומרת לי שהוא מכוער ושהיא תכין לי אחד יותר טוב. ואז זה קרה:

statue

אוקטובר 2011

עשיתי אירוע ב"קומיקס וירקות" למכירה של העותקים שנותרו מהחוברת החמישית של דוגי. בתור בונוס יצרתי מיניקומיק של דוגי (בפורמט A6) שנקרא "ראש הממשלה הקטן", סוג של סיפור ילדים מאויר בכיכובו של דוגי. את המיניקומיק מכרתי בעלות סמלית ונתתי במתנה למי שקנה עותק של החוברת.

doogie-cnv

איור הפרסומת לאירוע בקומיקס וירקות

1369673064z8044

 

אוגוסט 2012

בסוף 2010 התחלתי לעבוד ב"הארץ" בתור גרפיקאי באתר האינטרנט, עבודה שכללה בערך 80% זמן מת ושילמה בהתאם. אחרי שקראתי את כל האינטרנט במשמרות החלטתי לעשות משהו קונסטרוקטיבי עם הזמן שלי והתחלתי לעבוד בהדרגה על 'דוגיסטאן', הספר שכתבתי את העלילה שלו שנתיים לפני. אחרי חצי שנה של עבודה הדרגתית סיימתי ספר של 96 עמודים, שממשיך את העלילה של הוובקומיק והחוברות: דוגי מחליט לנסות שוב להקים מדינה אוטופית, הפעם על אי מלאכותי מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. פה העלילה הייתה אמורה להסתיים סופית, עם דוגי בתור נשיא המדינה. ליתר בטחון השארתי סוף פתוח, למרות שלא היו לי תוכניות להמשך.

1369667233z6548

fresh-doogie

פרסומת בפייסבוק ל'דוגיסטאן'

נובמבר 2012

הכרזה פתאומית על בחירות ב-2013 הובילה לנסיון לעשות סיפור קצר בהמשכים על בחירות פתאומיות בדוגיסטאן. זנחתי את זה באמצע…

ינואר 2013

…ואז אלי אשד ראיין אותי לבלוג שלו, והציע לי לפרסם שם סיפור חדש של דוגי, אז לקחתי את סיפור הבחירות החצי-גמור וסיימתי אותו. אפשר לקרוא אותו פה (חלק מהעמודים מוצגים שם בצורה מעוכה, כדאי להקליק עליהם כדי לפתוח את התמונה בפרופורציה הנכונה).

אוגוסט 2013

לראשונה מזה שנים לא הוצאתי חוברת חדשה של דוגי לפסטיבל הקומיקס, אבל במקום הוצאתי אוסף של מבחר קומיקס שלי מהעשור האחרון. חלק גדול מהקומיקס בספר עבר ציור מחדש, כולל הסיפורים של דוגי משני הגליונות של "החוברת המסריחה הזאת".

אוגוסט 2014

הוצאתי לפסטיבל חוברת שישית ואחרונה של דוגי ליברצם, שמתרחשת בעתיד – 30 שנה אחרי הסוף של "דוגיסטאן" – דוגי הופך לדמות סימבולית אך חסרת השפעה במדינה שהוא בעצמו הקים, ומחליט להילחם בפשע בלילות כשהוא מחופש לגיבור על. הפעם סגרתי את העלילה סופית – [אזהרת ספוילרים!] דוגי מבין שאוטופיות לא יכולות להתקיים בעולם האמיתי, ומעביר את המודעות שלו לתוך מחשב כדי להתקיים בעולם וירטואלי שבו יוכל להקים אוטופיה.

cover-wp

 

העתיד???

למרות שהסאגה של דוגי הסתיימה, עדיין יש הרבה מקומות בעלילה שאפשר למלא – הזמן שעבר בין 'דוגיסטאן' לחוברת השישית, ושנות הילדות של דוגי. יש לי לא מעט רעיונות לכיווני עלילה שאפשר לפתח, ואולי אני אפתח אותם בשנה הבאה לספר חדש. בנוסף, הייתי רוצה לערוך יום אחד את עלילת הוובקומיק ולצייר אותה מחדש בצורה פחות מאולתרת. אולי אני אפילו אעשה מעין "מימון המונים" כמו שהצעירים קוראים לזה היום. מי יודע? לשגיאת ההקלדה שעשיתי לפני יותר מעשור עדיין יש לא מעט פוטנציאל.

– חגילר

נ.ב. הידעתם? אם תלחצו על הלינק לחנות בראש הדף תוכלו לקנות מהדורה דיגיטלית של כל החוברות של דוגי!

– חגילר

Benjamin Weston – Circa '86

 

סיפור קצר ונחמד: לפני שנה בערך נרשמתי לאתר בינלאומי לעצמאיים והצעתי את שירותי האיור שלי. לא היו לי תקוות גדולות והפרויקטים המעטים שהציעו לי לא היו רלוונטיים כל כך, עד שיום אחד קיבלתי הודעה ממוזיקאי בשם בנג'מין ווסטון שאמר שהוא ממש אוהב את סגנון הציור שלי ושאל אם אני רוצה לאייר את העטיפה של האלבום החדש שלו.

קראתי עליו קצת וגיליתי שהוא מוזיקאי בריטי שגר בארה"ב ולפני כעשור הייתה לו להקה בשם The bombjacks שזכו להצלחה לא רעה ביפן ואז התפרקו ב-2005:

כמובן שהסכמתי (קיוויתי הרבה זמן להזדמנות לאייר עטיפה של אלבום), וזאת התוצאה:

circa86-colored3

 

האלבום התעכב בכמה חודשים ויצא רשמית רק השבוע (אפשר להקשיב לו ב-iTunes וככל הנראה תהיה בהמשך גם גרסת ויניל וקלטות (!)). בנוסף לאלבום הזה הכנתי לו עוד שני איורים לשני פרויקטים שיצאו השנה – אני אפרסם אותם בהמשך.

עולם, לך הביתה, אתה שיכור

בחול המועד פסח ייערך בת"א כנס עולמות ובנוסף עמוד הפייסבוק שלי חוגג שלוש שנים. אתם יודעים מה זה אומר: ספר חדש!

cover

 

זהו אוסף הקומיקס השני שלי (אחרי "וכסף, יש בזה?" מ-2013, שאזל בפרינט אבל עדיין זמין לרכישה דיגיטלית) וכמו האוסף הקודם גם פה מדובר ב-96 עמודי קומיקס – כשישים סטריפים נבחרים מעמוד "חגילר" בפייסבוק ועוד שלושים עמודים של חומרים שלא התפרסמו מעולם, בעיקר תסריטים לסטריפים שלא התאימו מסיבות שונות לפורמט של פייסבוק אבל היו טובים מדי בשביל לוותר עליהם לגמרי. (מכיוון שהספר נעשה בהתראה קצרה ייתכן שמספר העמודים הסופי ישתנה ברגע האחרון, אני אעדכן במידה וזה יקרה.)

כרגיל, כל מי שיקנה עותק מודפס (בכנס או לאחר מכן דרך האתר שלי) יקבל הקדשה מאוירת לבקשתו, וכל מי שתומך בי בסכום של $5 ומעלה בפטראון יקבל עותק דיגיטלי במתנה כשהספר יצא.

נתראה בכנס!

66 שנה ב-60 שניות

השבוע קיבלתי פרויקט איור גדול למדי עבור בי"ס אורט בקרית ביאליק – 26 איורים עבור מצגת לטקס בבית הספר, כל אחד מהם מתאר אירוע אחר בהיסטוריה של המדינה, עפ"י טקסט של יורם טהרלב. בהתחלה קצת חששתי כי הטקסט היה יותר רציני ממה שאני בדרך כלל עושה ולא ידעתי אם הסגנון שלי יתאים, אבל המחנכת שמולה עבדתי אהבה את הדוגמאות ששלחתי והחלטתי ללכת על זה בכל זאת. הנה כמה איורים נבחרים מהפרויקט:

02 - כ''ט בנובמבר

מאזינים לרדיו בהצבעה באו"ם על הקמת המדינה

03 - הכרזת המדינה

בן גוריון ומגילת העצמאות. יצא קצת דחוס כי במקור הכנתי את האיור בפרופורציה שונה (לפני שידעתי מה יהיו המידות האמיתיות) ואז התחלתי להזיז דברים כדי שיתאימו למידות הנכונות.

04 - מלחמת השחרור

דגל הדיו

07 - תקופת הצנע - גרסה 2

תקופת הצנע. במקור ציירתי את האנשים בתור לצרכניה אבל אמרו לי שזה לא נראה מתאים לתקופה, אז במקום זה שמתי להם דליי חלב ביד והוספתי את החלבן עם העגלה.

מבצע קדש. את הכותרת לקחתי מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" (ואז נשאבתי לתוכו במשך כמה שעות)12 - רחבת הכותל

מתפללים בכותל

18 - הסכם אוסלו

ההסכם עם הפלסטינים. ערפאת וקלינטון יצאו חמודים מדי בסקיצה, את ערפאת שיפצתי קצת בגרסה הסופית אבל את קלינטון השארתי חמוד כי זה שיעשע אותי

21 - מלחמת לבנון השנייה

מלחמת לבנון השנייה

22 - מחאת האוהלים

מחאת האוהלים

23 - הפגנה

הפגנה בזמן המחאה החברתית (או: "זמן לבדיחות פנימיות")

27 - שרוליק

וכמובן זה לא פרויקט איור ציוני בלי שרוליק בסוף

 

שרבוט לשבת

עבר עלי שבוע מתיש במיוחד (לא שאני מתלונן, כי זה היה השבוע הכי פרודוקטיבי שהיה לי מאז שהפכתי לעצמאי), אז החלטתי לבלות את שבת בצהריים במפגש רישום של קבוצת Urban sketchers בפארק הירקון. הרעיון של הקבוצה פשוט: פעם בחודש נפגשים במקום מוגדר, רושמים מהתבוננות באיזה טכניקה שרוצים במשך שלוש שעות, מציגים את התוצאות ולאחר מכן מפרסמים אותן באינטרנט עם הסיפורים מאחורי הרישומים. פעם הייתי מצטרף באופן קבוע למפגשים האלה, אבל לא הייתי באחד כבר יותר משנה. עכשיו כשחזרתי לצייר באופן ידני החלטתי שזאת תהיה הזדמנות טובה להצטרף מחדש.

כבר בדרך למקום המפגש החלטתי לעצור לכמה דקות ולתעד את הנוף.

urban01-Birds

 

לבסוף הגעתי אל מה שנראה לי כמו מקום המפגש (מתחת לגשר שליד גינת הכלבים בפארק) אבל לא מצאתי שם אף אחד למעט שתי נשים שעמדו עם חכות וניסו לדוג. הן לא הבינו מה אני רוצה מהן או עברית באופן כללי אבל הסכימו שאני אצייר אותן תוך כדי.

urban02-fisherwomen

בסוף מצאתי את כולם במרחק של שתי דקות הליכה מאיפה שהמתנתי חצי שעה, אז הראיתי שאני קיים והמשכתי משם לנמל ת"א לנסות לרשום אנשים בלי שישימו לב. כמעט כל הרישומים האלה יצאו לא משהו בכלל, הנה אחד שיצא סביר:

urban03=woman

 

 

כדי למזער את הכישלון הלכתי לקנות קפה קר וספר, שני דברים שתמיד מעודדים אותי. קיבלתי גם כרטיס גירוד שזיכו אותי ב-DVD חינם של 'שודדי הקאריביים' שאין לי יותר מדי מה לעשות איתו, אבל היי, זה בחינם!

אחר כך חזרתי למקום המפגש המקורי, שם רוב האנשים התאספו לפיקניק תוך כדי רישום או סתם קריאת ספר:urban04-reader

urban05-nathan

לקראת הסוף עוד הצלחתי לעשות רישום אחד זריז של הפיקניק הלא קשור שהיה לידנו:urban06-picnic

 

בשבוע הבא תהיה סדנת רישום אורבני של Ea Ejersbo (אחת ממקימות הקבוצה הבינלאומית, שבאה מדנמרק לביקור בארץ ואין לי מושג איך לכתוב את השם שלה בעברית) ומרינה גרצ'אניק, שהקימה את הקבוצה הישראלית. אם מעניין אתכם להשתתף, אתם מוזמנים להירשם פה (קחו בחשבון שמספר המשתתפים מוגבל מאוד וצריך לאשר הגעה באימייל בנוסף לאירוע).

אורן זריף נגד העולם – סיפור קומיקס אינטראקטיבי

ביולי 2014, בזמן מבצע צוק איתן, פרסמתי בעמוד הפייסבוק שלי סיפור אינטראקטיבי בשם "אורן זריף נגד העולם". הרעיון היה פשוט – פרסמתי את הפריימים הראשונים, והמגיבים בחרו לאן לקדם את העלילה. אני בחרתי את הרעיון שהכי אהבתי בכל פעם, וציירתי בזמן אמת את הפריימים הבאים, וכן הלאה במשך כמעט יום שלם. הבעיה הייתה שפייסבוק היא פלטפורמה די בעייתית לפרויקט כזה (מבחינת תצוגת התגובות ומעבר בין פריימים) ולכן החלטתי לפרסם סוף סוף את הסיפור כולו במקום אחד. תהנו:

scene00 scene01 scene02

> ומה כתוב היום בעדכונים?

הקרב בין האילומינטי לבין אנשי הלטאה מאטלנטיס נכנס ליומו ה-12. נכון לעכשיו אין סימן להפסקת אש.


> הפעל קריסטל אדום

הקריסטלים לא עושים כלום בפני עצמם, אתה צריך לחבר אותם לשרשרת שלך. אתה יכול לחבר קריסטל אחד בכל פעם כדי לקבל את אפקט האנרגיה שלו.

> תוריד את תמונת הכוכבים בצדך השמאלי ופתח את הכספת שמאחוריה

זה חלון, טיפש!


> שחק סוליטר

אין זמן עכשיו! חוץ מזה אתה יותר בקטע של הפינבול הזה שהיה פעם. זוכרים את זה? זה היה כזה מגניב

> חבר קריסטל ורוד לשרשרת

אתה מחבר את קריסטל האנרגיה המינית לשרשרת. זה יהיה שימושי, אולי!

> בדוק מאחורי הפוסטר, אולי יש כספת

אין שם כספת. למה שאנשים ישימו כספות במקום כל כך לא בטיחותי? זאת פרצת אבטחה רצינית!!!

> קח את כל הקריסטלים! (דמיין את המם המתאים)scene03

> זרוק אבן על הפוסטר שעל הקיר בתסכול. הפוסטר נקרע ומתגלה שם מנהרה המובילה אל מחוץ למשרד (סטייל שושנק רדמפשן)scene04

> הכנס לאוטו, פתח רדיו והקשב לתוכנית של דידי הררי. דפוק את הראש בקיר

למזלך אי אפשר לקלוט את רדיו ללא הפסקה על הירח. זאת הייתה הסיבה העיקרית שבגללה עברת לפה (זה ושכר הדירה הנמוך)

> חפש באוטו

אתה מוצא בתא הכפפות חוברת הפעלה לרכב-חלל. על השמשה יש דו"ח חניה מעיריית הירח.

> החלף את הקריסטל בשרשרת לקריסטל הריחוף, כנס לאוטו, רחף לכיוון כדור הארץ

בתחושת אכזבה מסוימת אתה מנתק את קריסטל האנרגיה המינית מהשרשרת ומחבר את קריסטל הריחוף במקומו.


"יום אחד…"
scene05

> החלף לקריסטל האנרגיה המיניתscene06

> תעשה את הטריק הזה שאתה גונב לביבי את האף, אבל באופן פסיכוקינטי

"מה איפה האף שלי", אומר ביבי.
"הנה הוא!" אתה אומר ומחזיר לביבי את האף באמצעות כוח המחשבה.


"אזהרה שנייה," הוא אומר.

> שאל אם יש עבאדי או איזה משהו אחר לנשנש

ביבי קורא לפקידה שלו שמביאה קערה ענקית של עוגיות מזרחיות ועוגת שיש ובקבוק שני ליטר של קריסטל מנטה.

> זמן את גולדה מאיר מעולם הרוחות

scene07

> בקש מביבי שיגיד כבר מה הוא רוצהscene08
> בקש מביבי בתמורה מזוודה של 100 מיליון שקל לא מסומנים, מסוק מוכן לטיסה על גג הקרייה וחתול קטן שקוראים לו שמוליק

"היי, אל תגזים. אורי גלר לוקח חצי ממך"

> תגיד לביבי שאתה יכול לכופף את הטילים בכח המחשבה, אורי גלר יכול לכופף רק כפיות.

> "בסדר – אסתפק בחצי מהכסף, חצי מהמסוק וחצי מהחתול"

"דיל"

> הסתכל גלידה

הולי שיט יש לו מדף שלם של גומיגם

> התייעץ עם גולדה, האבירה הטקטית

גולדה מבטיחה לעזור בתנאי שתחזיר אותה לעולם הרוחות אחר כך. "אינני מעוניינת לחיות על כוכב הלכת הזה עוד," היא אומרת.

> העלה באוב את מנחם בגין. הוא יודע דבר אחד או שניים על כניסה קרקעית לשטח האויב ליצירת רצועת חיץ וביטחון

scene09

> בגין! מכת ברק!scene10 scene11

> הסתכל ריבוע שחור שבאיזור החלציים

הזין שלך נמצא שם. אני מקווה שאין ילדים בקהל!

> כתוב גרפיטי "אורן התותח היה כאן!!11!!"

scene12

> אתה מכופף את הסורגים ועובר דרכם. ספקנים יגידו שזה בגלל שאתה ציפלון, אבל אתה יודע את האמת.

אתה עוצם את העיניים ומתאמץ ממש לכופף את הסורגים. כשאתה פותח אותן שוב, אתה נמצא מחוץ לתא! אתה חושב שזה בגלל שהצלחת לכופף את הסורגים אבל זה בעצם בגלל שהיית הרבה זמן בחלל ומסת השרירים שלך נעלמה באופן הדרגתי.

scene13

> אמור לשומר "היי, אני מוכר את מעילי העור המעולים האלו…"

כן הבנו ששיחקת באי הקופים!!!

> שנה את האזעקה לצליל של אוטו גלידה

אתה משתמש בתדרים הרמוניים על מנת להפוך את צליל האזעקה לצליל של אוטו גלידה.

השומר לוחץ על כפתור האזעקה.


לפתע נפתחת הדלת וביבי רץ פנימה.

"פעמיים שוקובו לבן בבקשה!!!" הוא צועק. "אה, זה אתה שוב."

> בקש בגדים מביבי

ביבי מחזיר לך את הבגדים בתמורה לחתימה על הסכם שבו אתה מתחייב להתנהג יפה ולא לנסות לברוח שוב, ויוצא מהחדר.

אתה מגלה שכל הדברים שהיו לך בכיסים נעלמו!

השומר אומר שיש לך חמש שניות לחזור לתא לפני שהוא מתעצבן.

> התכונן לקרב. זמן את רוחו של ג'ינג'ס חאן וצעק "Genghis, I choose you!"

אתה עוצם עיניים כמו שלא עצמת אותן מעולם, ומתכונן לקרב!!!
scene14

> הצע לשומר דירה בפרוייקט חדש שניבנה עם נוף להרי ירושלים

אתה מציע לשומר דירה בהולילנד.

"חה! אתה יודע כמה אני מרוויח בתור שומר? אני לא צריך את הטובות שלך!"

> זרוק עליו את בלוטת הערמונית שלך! כעת לשומר יש סרטן! הצע לו טיפול אנרגטי!

"מה? סרטן לא עובד ככה!"
"כן הוא כן!"
"אני עדיין חושב שאתה טועה, אבל אחרי הקרב אני אלך לבדוק כדי להיות בטוח במאה אחוז!!!"

> "הייתי ממליץ לך ללכת לוודא לפני שאתה מתיש את הגוף שלך בקרב וגורם לגידול להתפשט"
"יש משהו בדבריך"
*בורח מהמתחם*

השומר בורח ומשאיר אותך נעול בחדר השומרים.

(לא היה לו סרטן בסוף אבל כן היה לו אפנדיציט, מזל שכל זה קרה!)scene15

השתמש כרטיס מפתח על חריץ ליד ארון ציוד

אתה פותח את הארון ומוצא בתוכו את התליון והקריסטלים שלך!

וגם: מקל דינמיט!

> ענוד קריסטל של ניצחון בויכוחים פוליטיים. שאל את אולמרט על דעתו על *נושא אקטואלי כלשהו* ואמור לו שהוא טועה.

אולמרט חושב לרגע ואומר "שקלתי את הטיעון שלך בכובד ראש ואני נוטה להסכים."

 

> השתמש בקריסטל עוצמה וחבק את אולמרט בעוצמה

"אני מרגיש לא בנוח", אומר אולמרט. "בבקשה תפסיק."

 

> שאל אולמרט על כלא

"אם הייתי פושע הייתי מנסה לפוצץ את דרכי לחופשי", אומר אולמרט. "אבל אני לא פושע אז אני לא מבין בדברים האלה!"
> השתמש בכוחות הטלפטיה שלך כדי לפרוץ לארון ציוד ואז הפוך את אהוד אולמרט לגודזילמרט.
וואו, אם היית מציע את זה לפני חמש דקות הייתי כל כך הולך על זה
> בקש מאולמרט להחזיק את מקל הדינמיט ליד הקיר, השתמש בכוח המחשבה בכדי להדליק אותו
אתה מבקש מאולמרט להחזיק את מקל הדינמיט ומצית אותו בכוח המחשבה. אולמרט נבהל וזורק את הדינמיט לתוך האסלה. הדינמיט מתפוצץ ואתם עפים אחורה.

כשאתה מתעורר אתה רואה שאולמרט נעלם ושבור גדול נפער איפה שהייתה פעם האסלה. אתה מחליט לקפוץ פנימה.

scene16

> טפס על כתפיו של אהוד אולמרט

אתה מטפס על כתפיו של אולמרט כדי לראות אם אתה מוצא נקודת ציון כלשהי באופק. לרוע המזל הוא נמוך מדי. אם רק היית הופך אותו לאולמרטזילה כמו שהציעו קודם!

> רכז אנרגיה והפוך את אולמרט לאולמרטזילה scene17

> סקור את השמיים – האם מגיעים טילים? בינתיים שלח את אולמרט לקנות לך שוופס תותית

בינתיים לא, אבל כדאי שתתחיל להזדרז!

אולמרט קונה לך שוופס תותית בצרכניה. התותית מטעינה את האנרגיות שלך באופן מיידי.

> קח את בית הבובות הקטן שמשמאל.

אתה מנסה לקחת את בית הבובות ואז מבין שהוא בעצם בית רגיל שנמצא במרחק. פרספקטיבה!!!

> הזמן מונית דרך גט טקסי. ברכותי! עלית על מונית הכסף!

scene18

> קרא את המחשבות של עידו רוזנבלום כדי לדעת את כל התשובות מראש וזכה בפרס הגדול.

יואב אליאסי, 1879, כי הוא יכול, ספר בראשית, 1973, סטיב ג'ובס, האחים בייגל, אמא מוח

> פנה אל עידו ובקש שימשיך בחידון

אתה מצליח באופן מפתיע לענות על 100 אחוז מהשאלות בהצלחה! עידו רוזנבלום מוריד אותך מהמונית בכניסה לדרום הארץ ומביא לך שק ענק של כסף.

"אני מקווה שאתה מרוצה, אין לי אפילו כסף לדלק עכשיו."

scene19

> נסה לתפוס את Road Runner באמצעות טיל של ACME

אתה מניח על הרצפה ערימת מזון ציפורים וממתין על גבי הטיל. אתה מתייאש אחרי שעתיים. נראה שהטלויזיה שיקרה לך שוב.

> חבוש גולגולת של פרה

אתה חובש את הגולגולת על הראש ומרגיש כמו לוחם אמיץ.

"פוס-רו-דה!"

> זמן דרקון! ואז גרום לאולמרטזילה ולדרקון להלחם!!!
scene20

> השתמש באומנות האינדיאנית העתיקה של קריאת אותות עשן וקרא את המסר המוצפן
אתה מגגל את האמנות האינדיאנית העתיקה של קריאת אותות עשן ומנסה לפענח את הצופן.

"כחםןצךתץזק85ךףזצלק"


או שזאת סיסמה ממש חזקה או שאתה בכיוון הלא נכון

> זרוק את אולמרטזילה לחור הר הגעש

"אבל למה" שואל אולמרטזילה בעיניים בוכיות בעוד אתה זורק אותו אל תוך הר הגעש.

"עלי להרגיע את האלים!" אתה אומר לו, ואז שם לב פתאום שהר הגעש לא התפרץ בכלל – פשוט התפוצץ עליו קסאם.


"אופס."

כדאי שתתחיל להזדרז!

scene21

> במקום חיילים מקרטון, בנה עיר פריפריה מקרטון, שתמשוך את הירי.

רעיון טוב! אבל אין לך מספיק קרטון. אולי בהמשך?

> צלם סלפי עם קרטוני החיילים והעלה לפייסבוק עם הכיתוב "עם היפים שלייייייייי"scene22

> חפש מאחורי דמויות הקרטון

מאחורי הדמויות ישנו שביל שמוביל לשער.

על השער ישנו שלט גדול: "ברוכים הבאים למחנה פוטיומקין"

> הסתכל מחנה

אתה נכנס לתוך המחנה כדי לגלות יותר.scene23
> חפש בשק"ם בפלה מקרטון. קח אותה

אתה קונה בפלה מקרטון בשק"ם ואוכל אותה. אתה לא שם לב להבדל.

> לך לשק"ם וקנה במבה מקרטון

אתה קונה במבה מקרטון. אולמרט מתחיל להזיל ריר.

> קרא את העתיד בחורי הכדורים שבחזה של ש.ג. הקרטון

אתה רואה חזיון של אש ועשן בכל מקום. אתה מבין שבטעות גרמת לש.ג. לעלות באש.

> תראה לי על בובת קרטון איפה הוא נגע בה

קצין הקרטון נגע בפקידת הקרטון בקרטון.

המילה "קרטון" מתחילה לאבד משמעות.

> לך לאפסנאות. הדברים הכי טובים תמיד נמצאים שם.

אתה ניגש לאפסנאות. "אני מקווה שיש להם תותחי לייזר ענקיים!"

scene24
> בקש מהאפסנאי אבקת חשמל

האפסנאי הוא בובת קרטון, אז אתה מעמיד פנים שהוא אדם אמיתי ולוקח מהדלפק קופסה שכתוב עליה "אבקת חשמל".

> טוב, תעשה קפה!

אתה לוקח גזיה ומבשל עליה סיר ענק של קפה שחור. אולמרט בורח עם הסיר ושותה את כולו בשלוק אחד. הוא מתחיל לרעוד.

> הסתכל מאחורי פוסטר

בצד האחורי של הפוסטר יש כתבה מבלייזר על 24 סוגי סיגרים שצריך לעשן לפני שמתים. אתה לא בטוח מה לעשות עם המידע הזה אז אתה תולה את הפוסטר מחדש.

> אתה מנסה שוב את טריק זריקת האבן דרך הפוסטר.
הטריק לא מצליח ופוגע לחייל בראש.
אתה נכנס לפאניקה כאשר אתה עומד מול חייל קרטון המדמם דם מקרטון.

אמבולנס מקרטון מגיע ומפנה את החייל למרפאה הקרובה.

אתה מסתתר מאחורי הדלפק עד שכולם הולכים.

> הסתכל על הציוד שעל הקיר

אתה מוצא הרבה דברים מיותרים מקרטון וכמה דברים אמיתיים: סכין יפני, קופסה ענקית של אזיקונים, משקפת ופנס. ככל הנראה שאריות של מי שבנה את הבסיס הזה.

> קח פנס!

אתה לוקח את הכל כדי לחסוך זמן. זה לא שיש לך מגבלת מקום, אתה תמיד יכול לאחסן דברים בלימבו עד שתצטרך אותם.

> הסתכל במשקפת על הנוף שנראה מהחלון

אתה רואה את אולמרט רץ בהיסטריה ברחבי הבסיס. לפתע אתה שומע צעקה. "היי, אורן, קלוט מה מצאתי פה!"

אתה יוצא החוצה לבדוק.

scene25

> זמן את גולדה מאיר, מנחם בגין ובן גוריוןscene26

10494510_531762346923416_6974747588277379825_oscene27
> חבק את תושבי הדרום

אתה מסתובב ברחבי הדרום ומחבק את התושבים. "בבקשה תפסיק," הם אומרים. "זה לא נעים לנו."

>אסוף את שאריות הרקטה וזרוק למחזור. חשוב לשמור על הסביבה גם בעת סכנה!

אתה מכניס את רסיסי רקטת הקרטון לתוך פח המחזור הקרוב, שם יהפכו אותן לחומר גלם ליצירת רקטות קרטון חדשות.

עבודה טובה!

+200 נקודות קארמה!

> השתמש ברסיסי הרקטות כדי לצייר משהו על האדמה

scene28
> לך לכיוון עזה

אתה מתחיל ללכת, נחוש לגלות מה לעזאזל נסגר עם כל הדבר הזה.

scene29
>שלוף אולמרט
>שלוף איגואנה
>הפעל קריסטל אהבה אינסופית (בתקווה ליצור איגואנולמרט שיוכל להילחם בחייל.)

אמנת ז'נווה אוסרת בפירוש על שימוש בלטאות ענק למטרות לחימה!

> השתמש בכוח קריאת המחשבות שלך כדי לדעת על מה חושב החייל

"עד מתי אוק' 13"

> שאל את החייל מה משמעות החיים. אל תקשיב לתשובה.

"ובכן, לדעתי משמעות החיים היא לאה–"
"לא אכפת לי"

> אמור לחייל שאתה לא ישראלי, אלא אזרח העולם

"אני לא ישראלי, אני אזרח העולם", אתה אומר לשומר ומראה לו את הדרכון שלך. "העולם שאני מדבר עליו ספציפית הוא הירח."

החייל בודק בהנחיות מה הנוהל לגבי אזרחי הירח ולא מוצא כלום.

"טוב, אני מניח שאתה יכול לעבור", הוא אומר.

scene30

> יזום בחירות דמוקרטיות

scene31

> הפוך על ראשו מסגד מקרטוןscene32
> אתה קורא את השלט בערבית, נזכר שאתה לא יודע ערבית ומתרגם אותו בגוגל טרנסלייט, "אין לך חיים", נו מילא…
אתה מחליט ללכת למסגד הקרוב, השעה ארבע 32 ועוד מעט יש תפילה

אתה הולך למסגד הקרוב. כלומר, אתה הופך בחזרה את המסגד שהפכת קודם ונעמד מאחוריו, שזה הכי קרוב שאפשר לכניסה למסגד דו מימדי.

לפתע אתה רואה מאחורי המסגד את… האם זה יכול להיות???

scene33

> לא רציתי לעשות את זה אבל…
זמן את………

שרה!

אתה מתכונן לזמן את שרה, אבל אז אתה מבין איזו תיבת פנדורה של בדיחות סקסיסטיות אתה עלול לפתוח, ואתה מוותר!

חוץ מזה שלא צריך לזמן את שרה, היא באה לבד!

> נצל את העובדה שביבי לא לומד מטעויות וגנוב לו את האף בשנית, אך הפעם הלבש את האף על אחת מדמויות הקרטון בעזרת כוחותיך הפסיכוקינטיים.

scene34
> שאל ביבי: "אבל רגע אחד………למה לעזאזל זימנתם אותי להלחם בחמאס מלכתחילה?!"

"הו, חיכיתי שתשאל את זה! הנודניקים מ"הארץ" התחילו לחקור האם כיפת ברזל בכלל עושה את העבודה שלה, אז קראנו לך כדי שתגרום לה לעבוד למראית עין… ופה היית אמור לעצור!"

> "אולי אני יודע יותר מדי, אבל כמה אתה יודע". שבור את הקיר הרביעי ואמור "ברוכים הבאים לשעשועון שלי, "האם אתה יותר חכם משר האוצר". והערב, מתמודד ראש הממשלה על אפשרות לזכות באספקה לשנה של נרות". "שאלה ראשונה: מיהו השר לעניינים אסטרטגיים של גמלאים בירושלים?"

scene35
>קריסטל עוצמה
>קרב!

"מספיק דיבורים! מילא שאתה יודע עכשיו את הסוד שלי, אבל לגנוב לי את האף ואז להפוך אותי למועמד בשעשועון? יש גבול לכל תעלול!"

ביבי נכנס לפוזת קרב! אתה משתמש מהר בקריסטל העוצמה כדי להיות שרירי יותר!

scene36

 

(פה עצרתי, אחרי שנגמר לי סופית הכוח. בכל מקרה זה די היה הסוף כבר)

תודה לכל מי שהשתתף על אחד הימים הכיפיים שהיו לי בשנה שעברה!

רישום יומי 2015 #1: ליבי

בתחילת שנת 2011 החלטתי לעשות ניסוי: לקחתי סקצ'בוקים קטנים (בגודל של דרכון בערך) שקניתי בלונדון כמה חודשים מוקדם יותר, והחלטתי לנסות לעשות רישום אחד מהתבוננות כל יום, עד עשר דקות בכל פעם. בפועל לא באמת הצלחתי כל יום לעשות רישום (ולפעמים עשיתי כמה ביום אחד), אבל הצלחתי לעשות קרוב ל-300 רישומים במהלך השנה.

ערב אחד ישבתי בבלום בר בת"א, וניסיתי לרשום בחושך כמעט מוחלט את ליבי, בחורה חמודה שהכרתי דרך כמה חברים משותפים ואף פעם לא ממש דיברנו כמו שצריך. חשבתי שאולי זאת תהיה דרך טובה לשבור את הקרח ולהכיר, אבל לא יצא מזה יותר מדי (וגם היה לה חבר טרי).

 

212

 

* * *

עברו כמה שנים, אנחנו בתחילת 2015. בזמן שחלף ליבי נפרדה מהחבר, התחילה איתי, יאדה יאדה יאדה עכשיו אנחנו גרים ביחד. השבוע חגגנו שנתיים של זוגיות, ולכבוד המאורע והשנה החדשה החלטתי להתחיל סבב חדש של רישומים יומיים מאיפה שהפסקתי (נשארו לי עוד די הרבה מחברות כאלה). וכך ליבי זכתה לרישום נוסף:

daily001-Libby

 

מוסר השכל: לפעמים יש סוף טוב בחיים  ♥

שלום עולם

היי! אני חגי "חגילר" גילר, אמן קומיקס, מאייר ומדי פעם גם מעצב. אבל אתם כנראה כבר יודעים את זה אם הגעתם לפה. ואם לא, נעים להכיר!

את האתר הזה החלטתי להקים אחרי שנים שבהם היצירות שלי התפזרו בהמון מקומות – הבלוג הישן שלי "שסק", ישראבלוג, פליקר, טאמבלר, עמוד "חגילר קומיקס" בפייסבוק ולא מעט חוברות וספרי קומיקס.

דברים שיהיו פה:

1) קומיקס וציורים – חדשים וישנים, בעיקר דברים שלא מתאימים בהכרח לעמוד הפייסבוק שלי, וגם תיק עבודות מסודר עבור לקוחות פוטנציאליים (אתם???)

2) פוסטים שעוסקים בתהליך העבודה שלי – סקיצות, רעיונות גנוזים ודברים דומים.

3) חנות נורמלית ליצירות שלי – עד עכשיו השתמשתי באתר שנתן לי חנות מוגבלת ולקח עמלות על כל מכירה – עכשיו ניתן להזמין ישירות ממני (ובהמשך אני מתכנן לשים גם קומיקס דיגיטלי שיהיה זמין באופן בלעדי בחנות). אפשר כרגע להזמין את כל הדברים הישנים שלי בעותקים דיגיטליים ופיזיים (במידה ועדיין נותרו עותקים). כרגע הקומיקס יישלח באימייל אבל בהמשך תהיה אופציה להורדה ישירות מהאתר אחרי הרכישה.

(מכיוון שזאת הפעם הראשונה שאני מקים אתר כזה מאפס ייתכן שעדיין יש בו באגים פה ושם, דווחו לי אם משהו מפריע במיוחד.)

תהנו!

– חגילר